מגזין הקול היהודי לימי אייר

זמן קצר אחרי מלחמת השחרור הוטבע המונח "נכבה", אסון, לכינוי הניצחון המהדהד של היישוב היהודי בארץ ישראל שהפך למדינה על האוכלוסייה הערבית שזכתה לגיבוי של צבאות ערב משבע מדינות. ספרים ומאמרים רבים שכתבו באותן שנים היסטוריונים ערבים עסקו בשאלה מה גרם להפסד הצורם של ערביי ארץ ישראל.

התוצאה של מלחמת השחרור הייתה מהדהדת. צה"ל בהנהגת בן-גוריון לא הסתפק בהגנה על השטחים שהיו מיועדים בהסכמת האו"ם למדינת ישראל, אלא כבש שטחים נרחבים. הנרטיב הממסדי של מדינת ישראל בשנים הראשונות פעל להשתיק את העדויות על האופן שפעלו בו כדי לעודד את מנוסת האויב.

תן לנו מלך. בקש העם. תנו לנו מדינה. בקש העם. אבל איזה מלך אתם רוצים? למה בכלל אתם רוצים מלך? שאל הנביא. אנחנו רוצים מלך אחרי דורות של חוסר בטחון וחוסר וודאות. לכל הגויים סביב יש מלך, הגיע הזמן שגם לנו יהיה.

הנביא איננו מרפה. זה בהחלט משנה. האם המלך שעליו אתם מדברים הוא ההמשך הישיר של הסיפור הגדול שלנו? אנחנו חייבים להמשיך הלאה, לחזור ולבנות מחדש את המדינה, מן היסוד. בואו נחדש את המדינה, מדינה שתהיה מכוונת ומחויבת לייחוד ולייעוד של העם היהודי.

לא הסתפקנו בנתונים שפרסם משרד העלייה, אלא העמקנו והצלבנו מידע כדי להבין מה באמת קרה במהלך השנה האחרונה. הממצאים חושפים תמונה מרתקת: צניחה במספר הלא-יהודים המגיעים מבריה"מ מכוח חוק השבות, ולצידה – זינוק מרשים בעלייה משאר העולם. וגם: יותר ילדים מגיעים לכאן.

העלייה מצרפת ממשיכה לזנק ועלתה בכ-45%: מ-2,253 ל-3,277. גם יהודי ארה"ב לא טמנו ידם בצלחת – העלייה משם רשמה טיפוס של כמעט תשעה אחוזים, מ-3,185 ל-3,469. ותופעה משמחת נוספת: בני 0 עד 18 מהווים יותר מ-25% מעולי השנה, לעומת כ-19% בשנה הקודמת.